אל גן הפרחים הגיעה דבורה;
מדוע לפתע, איש לא ידע...
הו מי מבין, מי ידע?
עלים רבגוניים סביבה,
ועלי כותרת בשלל פריחה,
אין היא נשמעת לשום מגבלה.
ובכן, אני מביט אל הגינה,
תמיהה פתאום אותי מכה...
בשירי אהבה, רוח מתוקה
מציפה אותי וממלאה.
הפרחים מייחלים לבוא הדבורה,
להאזין לזמזום סיפורה...
שצוף תטול מחיק, ותעוף הרחק הרחק,
בכל מקום, בכל תבל.
את התנועה קדימה אין דבר שיעכב
כשתודעות אציליות חולקות משימה משותפת...
כשהדיבור מושר במנגינה מלוטשת,
בכל פינה, כן, בכל תבל.
בכל בוסתן יש רק דיוקן אחד;
והוא נחבא בכל התודעות כולן...
במנגינה שאת צליליה, כנור עדיין לא פרט
בכל התודעות, כן, בכל התודעות כולן.
|
Bee came into a flower's grove
Why all asudden, no one knows
Who knows, oh, who knows
Surrounded by multicolored leaves
And flower petals hued brilliantly
The Bee heeds no restriction
So now within that garden I gaze
Mystified and amazed
With songs of love a sweet breeze
Has lifted up and imbued me
Flowers want the Bee to appear
Abuzz with stories to speak
Taking heart's nectar to fly away
In every place, yes, every place
There's nothing that can impede progress
When noble minds hold common purpose
When speech is sung in practiced strain
In every place, yes, every place
In every garden there is just one image
In all minds, it lies hidden
In notes of an unstrummed harp
In every heart, yes, every heart
|
Phuler vane bhomará elo
Hat́hát kena ke jáne
Ke jáne go ke jáne
Rauṋ berauṋer pátáy gherá
Rauṋiin phuler pápŕite
Se je kona mánái ná máne
Tái to dekhi phulavane áj
Camak legeche
Madhur háoyá priitigiite
Bhare tuleche
Phulerá cáy bhomará ásuk
Gunguniye kathá baluk
Buker madhu niye uŕuk
Sab kháne go sab kháne
Egiye calár neiko bádhá
Udár hrday chande báṋdhá
Gáner bháśá sure sádhá
Konkháne go konkháne
Eki chavi sakal vane
Sakal hiyáy sauṋgopane
Ná náŕáno tantrii táne
Sab mane go sab mane
|
