קריאתו של הטווס עם שחר מהדהדת,
מי אתה אשר הופיע, עיטורי פעמונים על כף רגלייך...
מאה קתרוסים מצלצלים במתק,
את גופך הילת עננים מלטפת.
היום, דקלים וער אציל עוטים כסות מחודשת,
סוכת הקאדאם, במתק ניחוחה מחייכת.
משב רוח קריר רווי אבקנים,
רוחף לו אל תכול שחקים רחוקים.
צפרדעים מקפצות, נטרפות באושר
ואיתם יסמינים, מה הם אומרים?
תפרחת הקאמיני נבוכה, זורה ניחוחה,
פעם אחר פעם, על מי היא מביטה?
|
At dawn, the din of peacock calls resounding
Who are You Who came, ankle bells on Your feet
Myriad rejoicing lyres jingling sweetly
Splendor of clouds lacquered on Your body
Today, fan palms and bay leaf trees have been decked in new beauty
The kadam arbor has smiled with aroma sweet
A cooling breeze, dabbing screwpine pollen
Floats away to far blue yonder
Today, frogs have hopped about happily in a frenzy
Along with them, jasmines, what could they be saying
A shy kamini bloom, having strewn her fragrance
At Whom does she gaze, time and again
|
Keká kalarava mukharita práte
Ke go ele núpura páy
Shata viińánandita madhura nikkańe
Jalader chat́á mekhe gáy
Tálii tamálerá áj nava rúpe sejeche
Niipanikuiṋja suváse heseche
Snigdha samiirańa ketakiiparága mákhi
Dúr niilimáy bhese jáy
Dardurerá áj ánande meteche
Júthikárá tár sane kii jena kii kahiche
Salája káminii phul sugandha chaŕáye
Kár páne báre báre cáy
|
