עם האקטרה בבוקר סתיו,
התבשמה תודעה בניחוח יסמין ובשיר משולהב.
מבעד לצפריר ענוג ועדין,
בזה קוסמוס ארצי עם טל לחלוחי,
נחפזה אדמה לפנים במחול ומקצב.
היום על שביל נוגה, העבים אינם שטנים;
הציפורים כולם כנפיים פרשו על פני שמיים תכולים.
עם תשוקה חדשה לחיים ואוירה של דרור,
לאן פרח ליבי השופע עד כלות?
היום רוגעים גשמי זעף;
פני האדמה המתהווה עונדת כסות רעננה.
בין שמיים לאדמה, לובש מתק ועדנה,
לעיניי כולם מסרת עצמך, הו מי אתה?
|
With one-stringed lute, early on autumn morn
Scented by night-jasmine, mind has got rapt in song
Neath a sweet and pleasant wind
In this mortal world by dew made damp
.Earth has rushed ahead with cadence and dance
Today on the path of light, from clouds there is no menace
All the birds have spread their wings on the blue firmament
With new zest for life in this unobstructed atmosphere
?To where has the overflowing heart gone floating
Today the torrential rains have abated
Emergent land-surface has put on new garments
Betwixt earth and heaven, tenderly adorned in bliss
?Who are You, gave up Yourself, in everybody's presence
|
Sháradapráte mor ektáráte
Shepháliigandhe man gáne meteche
Mandamadhur haoyáte
Shishire bhejá martyabhúmite
Nrtye tále dhará chut́e caleche
Áj álor pathe nái meghera máná
Niilákáshe pákhii sab meleche d́áná
(Ei) Avárita pariveshe práńer naváveshe
Udvel hiyá kothá bhese caleche
Áj plávaner váridhárá kame eseche
Jege ot́há bhúmi nava sáje sejeche
Bhúlok dyulok májhe nandana madhusáje
Ke go nije dhará dile sabára káche
|
