פרח נובל עם רוח הזמן,
והלב, מעצב נשבר.
אנא אמור לי מלכי, מדוע לתכנן זהו חוק–
מדוע לברוא עולם מתוך אלו גחמות?
על אש האומללות, האם הנך מהרהר;
מתלקחת ובוערת, היש מי שרוקד?
האם אתה חושב שבחיים עם ייסורי הלב,
ההולם ופועם, היש מי ששורד?
בהסתמכם עלייך,
מדוע מיליוני אנשים בוכים?
להסיר כל יגון ולגדוש בשמחה...
הגד לי, היכן הקושי בזו משימתך?
|
,With the winds of time a flower falls
.And heart breaks in sorrow
–Do say, Lord, why arrange things so
?On what whim are You creating this world
Have You ruminated upon misery's fire
?Burning and burning, does anybody dance
,Do You think that in life with heart's anguish
?Throbbing and throbbing, anyone survives
,Depending upon Thee
?Why do billions of people weep
...To remove misery and fill with glee
?For such a task, pray tell me, what is the difficulty
|
Kálera háoyáy phul jhare jáy
Man bheuṋge jáy viśáde
Balo go balo go kena e vidhán
Dhará raciyácho kii sádhe
Bhevecho ki mane duhkhera águne
Jvalite jvalite keha náce
Bhávo ki jiivane hiyára dahane
Dhuṋkite dhuṋkite keha báṋce
Tomári upar kariyá nirbhar
Kot́i kot́i jiiv kena káṋde
Duhkhe sariye neoyá sukhe bhariye deoyá
E káj karite kii balo bádhe
|
