באגדה היה מלך;
אך למרבה הצער הוא לא ידע כיצד לצחוק.
על ידיו הוא הלך;
אורז תפוח הוא נהג לאכול עם כפות רגליו.
באור השמש הקריר בחצות,
הוא סעד פאי משורה של גבות.
בחוזק הלשון קנה סוכר הוא לעס;
מיץ הוא גמע באמצעות שיניו.
באמצע מגרש הטניס,
כדי לתפוס דגים, הוא רשת פרס.
מפחד מרוחות אחר הצהריים,
הוא הסתתר בתחתית לנהר.
מעלה ממריא עם מפרשיתו הדוהרת,
הוא התנפנף בשמיים הרחוקים.
במהלך שעות העבודה עיניו היו עצומות;
מעמיד פנים שהוא ישן, הוא השמיע נחירות.
|
In legend, there was a king
.Alas, he knew not how to laugh
With his hands he would walk
.Puffed rice he ate with his feet
,In the cool sunshine at midnight
.He dined on pie off a row of backs
With strength of tongue he chewed sugarcane
.Its juice he sucked with his teeth
,In the middle of the tennis court
.He spread a net to catch fish
,Fearing ghosts in the afternoon
.Underneath the river he hid
,Soaring upward with his racing sailboat
.He fanned himself in the distant sky
During work hours his eyes were closed
.Feigning sleep, he snored
|
Rúpkathár ek rájá chilo
Háste se je jánto ná to
Hátete bhar diye jeto
Páye kare muŕi kheto
Májh ráteri miśt́i rode
Pit́h rekhe se pit́he kheto
Jibher jore ákh cibota
Dáṋte kare ras cúśita
T́enis khelár mát́her májhe
Jál phele se mách dharita
Bhardupure bhúter bhaye
Jaler niice lukiye jeto
Báic khelár naoko caŕe
Dúr ákáshe háoyá kheto
Kájer samay cokht́i buje
Mat́ká mere nák d́ákáto
|
