אותו שברון לב קודר
היום נקטע,
עת מגע של אור הגשמתי.
אנה התפוגג לו צמאון-מדברי
תחת צלו הענוג של צוף ונופת?
שירי, אינו תחינה;
חיוכי, האם רק תשוקה להשג בו?
כל מחוותי, כל הבעותיי,
על פני זרם של מתיקות וחסד נעות הן,
מתקדמות, אל היעד נושאות עיניהן, אל האור.
|
That selfsame dark despair
Has got excised today
The touch of light having attained
Where has my desert-thirst gone off
Under the pleasant shade of sweetness
My song, it is not a prayer
My smile, is it just acquisition
My all movement, every implication
Having plied a river of sweet grace
Proceeds, gazing at the goal of effulgence
|
Áṋdhárer sei hatáshá
Ket́e geche áj
Áloker parasha peye
Kotháy háráye geche marura trśá
Madhurer mohana cháye
Mor gán se to nay cáoyá
Mor hási se ki shudhu páoyá
Ámár sakal calá sab dyotanái
Suśamár saritá beye
Cale áloker nisháná ceye
|
