עם צליל זמזום, במקום מסתור,
דבורות הדבש, אילו דברים רוצות הן לאמור?
הן רוצות לאמור, הן רוצות לאמור.
על מיתריו של קתרוס הלב,
המיסטיקנים, אילו ייסורים ירצו לבטא?
עד כמה שרבים הם הרגשות, במילים אותם לא ניתן להגות;
עד כמה שרבות הן התשוקות, כוח להשיגן, אין עוד.
ועל כן, כל גדולה וכל תפארה,
לרגלייך רוצות הן לקוד קידה.
כל פרח לוטוס מוכתם או טהור,
את עצמו רוצה הוא בכניעה אלייך למסור.
|
In the bower with their humming
Honeybees, which words would they speak
They want to speak, oh yes, they want to speak
On the strings of heart's lute
The mystics, what ache would they make heard
As many feelings as have been, so much speech is not
As many yearnings as have been, so much skill is not
And so all greatness and all glory
At Your feet, prostrate they wish to be
Stainless or blemished, every lotus
Wants to be in a vase offered to Thee
|
Kuiṋjavanete guiṋjarańete
Madhupa kii kathá balite cáy
Balite cáy go balite cáy
Manera viińáte tárete tárete
Maramii kii vyathá shońáte cáy
Bháv jata chilo bháśá tata nái
Sádh jata chilo sádhya to nái
Sakal mahimá sakal garimá
Tava pade tái lut́áte cáy
Amala samala sakala kamala
Tomáre arghya dánite cáy
|
