רווי בטל של בוקר סתיו,
שזרתי זר של פרחי שפאלי.
את כפות רגלייך אעטר בקפידה;
עם זו הערגה הגעתי.
אז נדדו בשחקים ערמות עננים לבנים
שוטטו הם, בדבש את האויר מצפים.
בנלהבות ריחנית הם נעו
צוחקים, חבצלות המים ולוטוס חכלילי.
בזו אטמוספירה יושב מהופנט,
שזרתי את זרי.
מקלעותיי לא נשזרו רק
מפרחי יסמין כמושים שנאספו.
שיר אהבה, אהבה לבוקר הזריחה,
בכל עלה שזור.
כל הבוקר, זונח עמלי,
את זריי שוזר אני.
רק את אלו המחייכים ברוך ואהבה,
לך הבאתי.
|
Drenched in the dew on autumn morn
I've strung a wreath of shefali
Taking pains I will adorn Your feet
With this ambition I have come
Then drifting on the sky, white-cloud heaps
Had roved about, coating with honey
Then had swayed in fragrant ecstasy
Laughing red loti and water-lilies
In that same atmosphere, sitting entranced
I have threaded my garlands
My garlands aren't just strung of
Fallen jasmine that's picked up
There is a song of love, a love for dawn
Entwined with each petal
The whole morning, all my work neglecting
I have strung my wreaths
Just those having smiled tenderly, lovingly
I have brought on account of Thee
|
(Ámi) Sharata sakále shishirete dhuye
Shepháliir málá geṋthechi (ámi)
Sájábo jatane tomár carańe
Ei sádh niye esechi
(Takhan) Sádá megharáshi ákáshete bhási
Calechilo madhu mákhiyá
(Takhan) Dulitechilo se surabhi rabhase
Kamal kumud hásiyá
(Ámi) Sei pariveshe basiyá áveshe
Máláguli mor geṋthechi
Máláguli mor gáṋthá nay shudhu
Jhará shepháliká kuŕáye
(Áche) Mamatár giiti prabháter priiti
Prati pápŕite jaŕáye
Ámi sárá sakált́i sab káj pheli
Máláguli mor geṋthechi
Shudhu mrdu hese shudhu bhálabese
Tomár lágiyá enechi
|
