ברוח הצא'יטרה, הוא אשר נפשי אליו כמהה,
הו, עד עד כמה הוא מרוחק.
על נתיב בואו אצה תודעה,
סבל ויגון מוכה.
מדוע, הו מדוע, מדוע הוא רחוק נותר?
האם פלוני ידע? הגד במטותא.
בעודי מהרהר עליו, אני שיכרון נאחז;
זהו הלך-נפש ממחשבה לא אוכל להוציא.
בחברת ירח, בזה ליל ערירי,
כאוב ומיוסר, עד קץ ממרר אני בבכי.
עם שיר ועוד שיר, לוחשת באוזניי הדבורה
מנגינה אשר כולה תקווה.
|
,In the air of Chaitra, the One whom my mind craves
.Oh, how distant He is
,Mind races on the path of His arrival
.Afflicted with pain
?Why oh why oh why does He remain afar
.If anyone is knowing, please tell me
On contemplating Him, I get intoxicated
.That mental state I cannot put out of mind
,On this lonely night, in the company of moonlight
.Suffering, I die weeping
The buzzing bumblebee murmurs in my ear
.A melody full of hope
|
Caeti háoyáy mana járe cáy
Se je go kata dúr
Táhári ásá pathe mana je cale chut́e
Vedanáte vidhur
Kena go kena go kena se dúre tháke
Jár jáná áche ámáy balo ná
Metechi metechi tári bhávanáte
Bhávaná bhule jete pári ná
Nirálá ráte jyotsná sáthe
Keṋde mari vyathátur
Bhomará gáne gáne kahe je káńe káńe
Ásháte bhará sur
|
