אלי אהובי, בוא נא בחן ותפארת,
בשטף של אור בוהק.
בשלמות של מימוש,
נוגה בזוהר בורק.
של העולם הזה ומעבר לו, הנך–
מקור המחשבה ויסוד האדמה.
את עבודתך אני עושה, ובנפשי מדמיינת
אנושות לעד חדשה.
אל תשאירני רחוק;
השכם נא ליבי למקצב לחנך,
למען כי אם אאבד וכי יכני יגון,
מצער לא ארעד.
|
,Lord, please come in splendor
,In a torrent of divine light
,Consummating realization
.Illuminated with effulgence
–Beyond and of this world art Thou
.Source of thought and earth's substratum
Your work I do, and I envisage
.Ever-new humanity
Never keep me at a distance
,Make me mindful of Your rhythmic melody
,So that getting lost and knowing sorrow
.I don't quake with anguish
|
(Prabhu) Eso tumi rúper chat́áy
Jyotir jhalake
Anubhútir púrńatáke
Ráuṋiye áloke
Vishvátiita vishvamay tumi
Bháv bhávanár ádhárabhúmi
Tomár káj kare jái dhyán dhare jái
Nitya navaloke
Kabhu ámáy rekho ná dúre
Cetaná dáo chandamay sure
Jena háriye jábár duhkha pábár
T́ali ná shoke
|
