היום אותי זימנת עם ניגון מן המרחק;
מדוע, אמור לי נא.
ליבי דומם אינו נותר, בפני מכשול לא נעצר;
איני יודע למה.
עלי הכותרת הסגורים של פרחיי, רתומים לתודעה
נותרו הם בגן קטון.
מקול הדהוד מנגינותייך, אבוי, כעת הם
נסחפים בים ללא חוף.
את מזמורך האלוהי,דבורים מזמזמות,
את זו הקנוניה הן לוחשות.
לשירייך, החמניות, מעלה
מביטות.
פרחי היסמין מצד לצד נעים, על העפר רוכנים,
את השביל הם מקשטים.
מלחנך הציפורים רוגשות,
את זו התחושה, הן בעולם מעבירות.
|
Today, You summoned me with a melody from afar
.Please tell me why
My mind won't stay still, it heeds no hindrance
.I don't see why
,My flowers' closed petals, tethered by the mind
.Remained in a tiny garden
With the impact of Your melody, alas, now they
.Are afloat without a shore
,Bumblebees hum Your divine song
.Whispering that instigation
,With Your song, upward the sunflowers
.They are gazing
,The jasmines sway; and, lying in the dust
.They decorate Your path
,Excited by Your tune, the birds
.They convey that sensation around the world
|
Ájike d́ákle more dúrera sure
Kena balo ná
Gharete man t́eke ná bádhá máne ná
Kena bújhi ná
Phulerá pápaŕi buje manete maje
Chilo bágicáy
Tomári sureri doláy tárá je háy
Akúle bhese jáy
Bhomará tomári gáne gunguniye
More shuńiye dey je mantrańá
Súrjamukhii tomári gáne úrdhva páne
Ceye je áche
Shephálii nuye nuye dhúláte shuye
Path je sájáche
Pákhiirá mátoyárá tomári sure
Vishva juŕe dey je cetaná
|
