השמש זורחת, הקדרות נעלמה;
מחייכים השמיים בחן ונגה.
מאה עידנים עמוסי השפלה
נמוגו תחת זו האורה.
בים הזוהר התחוללה סערה;
כל האינרציה בשקט התרחקה.
כל סטיגמה את פניה כיסתה,
אל האור, כאשר את משחקך ראתה.
מסך קודר כילה האור;
רקיע שחור הפך כחול.
כל עוולה וכל מעשה נפשע,
מבוישים הביטו בזהו אור מופלא.
|
The sun has risen, gloom is disappearing
Sky has smiled with radiant beauty
A hundred ages laden with humiliation
They have faded beneath that effulgence
In the sea of light, a storm has come
All staticity has quietly withdrawn
All stigmata have hidden their face
Lord of Light, on seeing Your play
By that light the dark shroud is consumed
Black sky has morphed into a deep blue
Every injustice and every corruption
Sheepishly they view that brilliant splendor
|
Súrja ut́heche tamah náshiyáche
Ákásh heseche rúpáloke
Shatek juger láiṋchanábhár
Bhásiyá giyáche se áloke
Álor ságare tuphán eseche
Sakal jaŕatá niirave sareche
Sakal kálimá mukh lukáyeche
Jyotiriish tava liilá dekhe
Kálo javaniká se álote liin
Krśńa ákásh hayeche suniil
Sab avicár sab anácár
Bhaye bhaye dekhe se dyutike
|
