אלו שרצו אותך קרוב,
מדוע עיניהם ללא הרף דומעות?
הכול יודעים כי אינך כבד שמיעה;
על שום מה תתעתע במשחקי הונאה?
החיוך במשחקך, החליל–
בסוף, מזו ההצגה כולם בבכי יוצאים.
עם שבריר של אושר משכח הכול;
מאה עלים של לוטוס פותח, בם גלום האור.
יודע אני שבתודעתך כולם קיימים
בצערם וחדוותם, בחדרי חדרים.
בדד, אתה בוכה וצוחק
עבור כולם, ללא הפסק.
|
Those who've wanted You to be near
In their eyes, why are there tears
Everyone knows that You can hear
So why then playfully deceive
Your flute, Your smile, within the game
In due course we all cry from this play
You make oblivious with a glimpse of bliss
You open up the luminous, one-hundred-petaled lotus
I know that everyone is in Your mind
In their pleasure and their sorrow, secretly
Privately, You laugh and cry
For one and all incessantly
|
Járá ceyeche tomáy káche
Táder kena cokhe jal
Badhir naha sabái jáne
Tabe kena liilár chal
Liilár hási liilár báṋshii
Liiláy káṋdte sabái ási
Bholáte dáo sukheri jhilik
Phot́áo álor shatadal
Jáni sabái tomár mane
Sukhe duhkhe saḿgopane
Háso káṋdo nirajane
Sabár lági aviral
|
