באי-זה בוקר קדמון, קורן מאור,
התרחש מפגשי עמך?
אף כי ידוע היה, לא יכולתי לנצור את היום;
בו לא הבחנתי בשום צורה.
יהיר הייתי, מלא גאווה,
שיפוטי נפגם מתבונה חבולה;
על ברכיי כרעתי; אך להבין ולראות,
לא הייתה בי יכולת, מן הפחד ומן הכלימה.
אך מעט מצאתי בחקר הפילוסופיה;
עם מדע, הגיעה האנושות לקיצה.
אך בהתמסרות טהורה זכיתי לגלות
כי קרוב אליי באת, כה קרוב.
|
On what morn, ancient and effulgent
Had the meeting with You been
Though it's known I could not know the day
I could not discern it in any way
Overcome by ego I was conceited
Judgment marred by scarred intelligence
I fell to my knees; but to know and to see
Still I could not out of shame, out of fear
I got but little in quest of philosophy
With science, demolished was humanity
Through pure devotion I have come to see
You had arrived within my reach
|
Álo jhará kon sudúr prabháte
Dekhá hayechilo tava sáthe
Jeneo sedin jánite pári ni
Bujhite pári ni kona mate
Ahaḿkárete chilám uddhata
Jiṋáner cápete buddhite kśata
Natajánu haye jánite bujhite
Pári niko lája-bhayete
Pelám ná kichu darshane khuṋje
Vijiṋáne gelo mánavatá ghuce
Rágátmiká e bhaktite dekhi
Ese gecho dharáchoṋyáte
|
