מתוך ענני סער קודרים, בקול רעם קורא,
מי אתה, הבא בליל מולד הלבנה?
בדמות מעוררת אימה, ובאיזו תקוה,
העיר אדוננו הרחום סוד התיחדות אהובים?
זעקת השבר של הנדכאים,
בדרך כלשהי, עדי אוזנך הגיעה.
את צליל הצלפת קשתות השדים,
באת הלום – להדמים.
אלו אשר בכח הממון והפיקחות
עשקו אחרים במרמה ובנכל,
זרית אפר על תאותם;
וכמוך לפעול – צוית על כולם.
|
From dark storm clouds, calling with thunder
Who are You that came on a new-moon night
In fearsome guise, with what kind of hope
Did our merciful Lord invoke a lovers' tryst
The neglected people's lamentation
By some means it did reach Your ears
The demons, their bow-twanging
You came to make that end
Those who by money or acumen's might
Exploited others through much deception
You poured ashes on their ambition
And You bid everyone to do likewise
|
Kájala meghe vajre d́eke
Amánisháy ke tumi ele
Bhayála veshe kiser áshe
Dayál abhisáre mátile
Avaheliter háhákár
Pashila ki karńe tomár
Asurer dhanukera t́auṋkár
Rodh karite ele cale
(Járá) Arthabale buddhibale
Karto shośań náná chale
Táder ásháy bhasma d́hele
Deve bale sabe d́ákile
|
