כשנשכחה הדרך, דוקא אז הגעת;
כעת, בביתי הנך שוכן יומם ולילה.
במו ידיך את כבליי הסרת;
לעת רצון אינך מחכה.
טיף טף, טיף טיף טף...
בחוץ מטר יורד,
ובליבי דממה מוחלטת;
הנר הדלוק אינו מהבהב.
קרב נא יותר, בתודעתי מושבך כונן;
תובנות חיים אתה בי מעורר.
אינספור עולמות פלא ואלומות אור ירח,
מגלמים את האינסוף ושוקקי חיים,
בכל לב מחריבים לילות חשוכים,
על תודעות מכושפות כמפל נשפכים.
|
When forgot was the way, just then You came
In my home You now stay, both night and day
In person, You've removed my chains
For opportune date You don't wait
Pitter patter, pitter patter
Outdoors the rain's been falling
In my heart there is a silent stillness
Unflickering, the candle that is lit
Come closer still, be seated in my mind
You rouse in me an understanding of life
Countless wonderlands and clusters of moonlight
Manifesting the infinite and teeming with life
Laying waste to dark nights of every heart
They cascade upon minds that are charmed
|
Patha bhule jabe esei paŕecho
Tháko mor ghare divá ráti (tumi)
Bádhár nigaŕ nije saráyecho
Ná mániyá kálákál tithi
Rum jhumájhum rum jhumájhum
Báhire brśt́i paŕiteche
Maner májháre niirava nijhum
Nirváta báti jvaliteche
Eso áro káche baso manamájhe
Jágáo práńer pratiiti (tumi)
Shata amarár shata sudháráshi
Práńe bhási asiime udbhási
Sakal hiyár tamisrá náshi
Ajhore jhariche mane máti (tárá)
|
