אותך אני מזהה ואליך קורא;
כל חיי אתה.
בתוך תחושת הכאב, האובדן המוחלט,
אתה הגאות הקרבה,
אתה הוא שיר אהבה.
במקום אליך להתקרב
לשווא הנני מתבייש.
כיצד אבוא אליך לדבר
אתה היודע הרבה יותר,
היודע את מלוא ערכי.
בליל אור ירח, להדליק מנורה
אינה אלא איוולת גמורה.
להתבונן במראה בצמיד שעל ידך–
היא עלבון לתבונה.
|
You I recognize and invite
You alone are my life
For all my sorrows succumbed
You are the incoming tide
You are the love song
Rather than go near to Thee
I get ashamed for no reason
How to speak before the One
Who knows so many things
Who knows how much I'm worth
On a moonlit night lamp-lighting
Is nothing but an obtuse folly
To view in a mirror the bangle upon wrist
Is intellect's disgrace
|
(Ámi) Tomáy cini tomáy d́áki
Tumii ámár práń
(Ámár) Sab háránor vedanáte
Tumii bhará ván
Tumii priitir gán
Tomár káche cáite jáoyá
Michámichi lajjá páoyá
Tári káche kaite jáoyá
Je jáne go anek beshii
Mor múlyer parimáń
Pradiip jválá jyotsná ráte
Bhuler máshul bhulei dite
(Dekhá) Háter káṋkan darpańete
Buddhir apamán
|
