בסערת הרוח פנסי כבה;
מלהט החום פרחי נבל.
יצירתי הקדושה כולה דהתה;
בראי נפשי, איה אתה?
מאזין לפסיעותיך כשאזני כרויה,
האם הגעת אם לאו, בזו שעה אפלה.
דורך על קוצים ומסלקם מדרכי,
מקיומם מתעלם בתוך תוכי.
וכך שפת הלב גוועת מכאב עצור,
בלי למצוא כל אפשרות לדיבור.
בוא אליי היום בלבוש מלכותי ובשלהוב מענג;
תן לי לבטא רגשותיי מבלי להסס.
|
;My lantern's been extinguished due to gusty wind
.My blossom's fallen off due to burning heat
;My sacred artwork is all faded now
?In my mental mirror, where art Thou
,I listen for Your footsteps with ear to ground
.But I'm not sure if You arrived at this fateful hour
,Dismissing thorns I've trampled underfoot
.Always, in my mind, their existence I overlook
,And so heart's language languishes from suppressed grief
.Obtaining no occasion for its speech
;Today, in regal raiment come to me, sweetly entrancing
.Let me express feelings unhesitatingly
|
Diip nive geche damká haoyáy
Phul jhare geche tápa jváláy
Álpaná geche shúnye miláye
Maner mukure tumi kotháy
Kán pete shuńi tava padadhvani
Ele ki ná ele e kál beláy
Káṋt́á daliyáchi tuccha kariyá
Hiyá májhe sadá bhávt́i bhuliyá
Paráńer bháśá mare gumariyá
Phot́ár avakásh se je ná páy
(Áj) Eso rájveshe madhura áveshe
Práńer prakáshe nirdvidháy
|
