היתכן כי הבוקר לפתע,
צצה בדעתך המחשבה אודותיי?
לאחר עידנים וגלגולים אינספור,
שלל משחקיך תם ונשלם.
היום שומע אני צליל עכסים,
יותר מכל דבר, הוא מענג ומקסים.
השתהא נא אלי, כי אשא ברכתי...
אכרע לפניך, אקוד קידתי.
ימי וראג'ה הרחוקים, אי-שם, מזמן,
נמוגו בסתר אל מחוזות העבר;
ואף על פי כן, במסתורי הדעת,
הופעת כעת בברינדבאן חדש,
עצמך לחבוק אפשרת בתודעת כולם.
|
Can it be that suddenly this morn
The thought of me occurred to Thee
After many an age and incarnation
Your myriad games are now complete
Today I hear the sound of ankle bells
More pleasing than all else
Lord, please tarry for me to greet
I bow, I bow and salute Thee
Those days of Vraj so long back
Have slipped away into the past
And yet within a niche of psyche
At a new Vrindavan You did appear
Granting embrace in the mind of everybody
|
Áji prabháte hat́hát ki go
Ámár kathá paŕlo mane
Juge juge nánán bháve
Shata liilár avasáne
Áj je shuńi núpura dhvani
Sabár ceye manorama
Dáṋŕáo prabhu prańám kari
Namo namo namo namah
Vrajer sedin anek dúre
Sare geche agocare
Tabu tumi maner końe
Ele nava vrndávane
Dile dhará sabár mane
|
