עם מנורה קורנת על שמיים ערטילאיים,
קדימה אפסע ואור אצית.
עם קאדם של מונסון בלבלוב בהיר,
בין להבות יוקדות אני שוזר מקלעתי.
שוכן עימי במקדש נפשי,
על גדות נהר הרגש גואה ומציף.
בצל עליו של פרח הלימון,
מפריחת הלוטוס צוף מלקיט.
גם אחרי הסוף יש התחלה, אני מבין;
בתוככי האמורפי קיים הצורני, אני מאמין.
בניצן הלב – יופיך המלבב;
אליו אבקש להצמד.
|
,With a lovely lamp on formless sky
.Ahead I proceed, igniting light
,With monsoon kadam in unstained blossom
.Amid blazing flames I arrange a garland
,You've bode with me in shrine of psyche
.Inscribing on silk reverie's stream
,Neath leafy shade of lemon flowers
.From a lotus blossom I siphon nectar
,Even after the end, I know there's beginning
.Form is hid inside the formless, that I believe
,In the heart's bud is a piece of Your beauty
.Hence, to that would I keep clinging
|
Arúpa ákáshe rúpera pradiipe
Álo jvele ámi egiye jái
Adhúma prakáshe právrt́era niipe
Jvaladarcite málá sájái
Sauṋge rayecho manera deule
Bhávasaritáy chápáno dukúle
Patracháyáy jambiira phule
Kamala mukule sudhá jharái
Sheśer pareo shuru áche jáni
Arúpete rúp nihita tá máni
Hiyár korake tava rúpkháni
Tái to dhariyá rákhite cái
|
