זעירה התודעה אשר לי הענקת,
בה השכנת תקווה מרובה.
ובכל זאת, אתה לי מן הכוכבים קורא,
במרווחים אשר בין חשרות עננים.
בניחוחה של אדמה ועלי העצים,
בנהרות זורמים ושמיים תכולים,
סבוך, ארצה נפלתי
אל תוככי קשרים מפותלים.
רעי, יודע אני, כי שוכן אתה קרוב;
מדוע אם כך, קורא לי אתה מרחוק?
האם ישנה דרך בה אוכל להביט
עלייך אהובי, אמור נא לי.
|
You've given me a mind that's small
Storing so much hope in it
And yet You call me from the stars
Amid the clouds, rift after rift
With scent of earth and leaves on trees
With yon blue sky and river-streams
Entangled have I fallen
Into countless binding rings
I know, my Friend, quite near You stay
So why call me from far away
Is there a way for me to gaze
At Thee, my Lord, please say
|
Ámáy chot́t́a ekt́i man diyecho
Anek áshá rekhe
(Tabu) D́ákcho ámáy táráy táráy
Megher pháṋke pháṋke
Mát́ir gandhe gácher pátáy
Nadiir srote dúr niilimáy
Báṋdhá ámi paŕe gechi
Shatek badhár páke
Jáni bandhu káchei tháko
Dúrer theke kena d́áko
Pári ki tákáte ámi
Balo tomár dike
|
