רוחפת תודעה על פני משב רוח לח,
ניחוח מגנוליה ממנה נידף.
האהוב הבלתי נודע, הנו כל מתק הבריאה;
בהתרגשות רבה, אליי אותו אקרא.
מדוע הוא נשאר בארץ רחוקה;
מדוע, הוא קרוב לא בא?
ומדוע אליי, הוא אינו שולח מבט?
מדוע רוקד הוא ממרחק?
בשירו ומקצבו אני פוסע לעברו,
הוא, האחד אשר עצמו הסווה.
לא, לא ולא, הוא לא נותר הרחק;
הוא האחד, אשר אותי יותר מכל אוהב.
בעת שגשוג או בצרה, הוא לצידי נמצא;
מן העין הוא נחבא, וצוחק הוא בעדנה.
ועל אף כי אלמוני הוא, הוא איננו זר;
על משחקי תחבולותיו, אין עוד מה לומר.
|
,Mind goes on floating in the damp breeze
.Smeared with fragrance of magnolia
The unknown lover, He is all of life's sweetness
.Fervently, I summon Him
Why does He remain far afield
?Why does He not come near
Oh why does He not gaze at me
?Why does He dance at a distance
,In His cadence and song, I go toward Him
.Who has kept Himself concealed
No, no, no, He is not far away
.He is the one who loves me best
In fortune and misfortune, He stays by my side
.Keeping out of sight, He smiles tenderly
Though unknown, He is not unfamiliar
.About His liila, there's no more to grasp
|
Mana bhese jáy sajala háoyáy
Campaka surabhi mákhi
Se je acená baṋdhu práńera sab madhu
D́háliyá táre go d́áki
Kena se theke jáy dúr videshe
Kena se náhi áse káche
Kena go mor páne náhi tákáy se
Kena se dúre theke náce
Táhári chande gáne cali je tári páne
Je rekheche nijere d́háki
Nahe go nahe go nahe dúre se
Se je more sab ceye bhálabáse
Vipade sampade tháke páshe páshe
Dekhá náhi diye se je mrdu háse
Jadio acená nahe se ajáná
Tár liilá bujhite ná báki
|
