בלילה אפל הגעת,
נושא יופיה של זוהרה.
בתוך מדבר לבב, מתיקות יצרת,
זרימת פלגים קרירה.
בשעה חרישית הופעת;
על גבי רוח קליל וערב.
כל שפלותי, כל אומללותי,
סחפת הרחק.
ואז, על פני שמיים וארץ, רטט גאה;
ובכל לב, התעורר רצון ונצתה כוונה,
כל גאוותי, עם אבק התערבבה,
בזו אחר זו, ניצוצות של אמברוסיה יצרה.
|
,At darkest night You had come
.Bearing splendor of effulgence
,In my desert heart You made a tasty
.Cooling current flow
You had come in the silent hours
.On a sweet and gentle, tender breeze
,All my pettiness, all my wretchedness
.You'd washed far away
Then earth and sky trembling had arose
,In each heart was that proneness
,All my ego mingling with the dust
.Generating flecks of ambrosia
|
Áṋdhár nishiithe tumi esechile
Álokera chat́á sáthe niye
(Ámár) Maru hrdimájhe diyechile svádu
Sushiitala saritá baháye
Tumi esechile niirava prahare
Mandamadhura snigdha samiire
(Ámár) Sab kśudratá sakala diinatá
Diyechile sudúre bhásáye
(Takhan) Ákásh dharańii keṋpe ut́hechilo
Sakal hiyáy chanda je chilo
(Ámár) Sab ahamiká dhúláy misháye
Amrtera kańá diye diye
|
