ריבון עולמים, האותך לאחוז לא תתיר?
כמה יובלים יחלפו בתהיות ובהרהורים?
והאם אין גבול למחשבות, לחלומות בהקיץ?
יגע מחבטות ההזיות והאשליות,
את מאגר ריחניותי ואבקניי איבדתי.
אני שפוף מוטל, כמו פרח שנבל;
ומה העתיד יביא, איני יודע כלל.
לשווא אל הארעי מבט נשאתי,
עייפו עצמותיי מלרדוף אחר חזיונות תעתועים.
את ידי בחוזקה אחוז ואלייך השיבני;
לבערות להיכנע אל נא תיתן לי.
|
?Lord, won't You ever let me touch You
,How many ages will pass imagining Thee
?And is there no end to the reverie
,Worn down by blows from illusion and delusion
.I have lost my stored-up fragrance and pollen
Like a fallen flower I lie at my nadir
.And now I know not what the future brings
To no avail the transitory was pursued,
I'm bone-weary from chasing ignis fatuus.
Clasp my hand, and take me back;
Don't let me succumb to ignorance.
|
(Prabhu) Dhará ki kabhu debe ná
Bhávite bhávite kata jug jábe
Bháváro ki náhi siimáná
Máyá mohágháte haye jarjarita
Háráyechi reńu surabhita cita
Jhará phulsama paŕe áchi niice
Ebe kii bá habe jáni ná
Jáhá thákibe ná táhá niye miche
Ghúriyá marechi áleyár piche
Tumi hát dhare phiráo ámáre
Moha ghore jete dio ná
|
