המדהבי ממלמל ברוך,
וטווס נפשי פוצח במחול.
ברוח תזזית המשחקת עם הצל,
ליבי, למה הוא מתפלל?
פעמים רבות באתי, אהבתי עד מאד;
אך על כסאי לא תשב, לא תתנני אותך לאחוז.
היום, במשחק אור-השמש וענן מתרפק,
בחשאי, אל מעמקי ליבי אותך אזמן.
ייסורים אינני יכול עוד לשאת,
שוב ושוב, ללא הרף אותך מחפש.
כעת כשהרעפת קורטוב של חסד,
בוא נא קרוב, יקירי, אנא התקרב.
|
Madhavii is murmuring affectionately
And so the peacock of my mind is prancing
In a fickle wind flirting with the shade
My heart, what does it crave
Many times I've come, and much I've loved
Still You won't be held by me nor take my proffered seat
Today, in sunlight's play with cloud's embrace
Silently, I summon Thee inside my heart
No more can I bear the torment
Searching constantly, time and again
Having now dispensed a speck of mercy
Please come near, You please come near
|
Marmaramukhara mádhavii máyáte
Manera mayúr náce
Caiṋcala pavane liiláyita cháyáte
Hrday kii jena jáce
Katabár esechi kata bhálobesechi
Tabu dhará dáo ni mor ásane baso ni
(Áj) Megher kolete raodrera kheláte
Niirave d́ákiyá jái hrdi májhe
Sahe ná játaná ár
Khoṋjákhuṋji bár bár
Áj d́hele kańá karuńár
Eso káche tumi eso káche
|
