בממלכת השינה, בסופו של יום,
בחצר שופעת אור,
הכול מיחלים לברכת שלום שקטה,
בי נגעת ביד רמה.
כאשר אור לא היה,
אזי היית שם לבדך...
טוב או רע, אף אחד אחר,
רק אתה לבדך, ער, מודע.
הו אדון עולם, האחד אשר היה תמיד,
אתה קיים ותמיד תשאר בכל הדברים חשוכי הפנים.
כאשר אפלת הלב נוקבה
ופרץ של קדרות החוצה יצא,
רק אתה שם הייתה כעד ראייה;
אז רק בפניך יכולנו לקוד קידה.
מעבר לכל דיבור או מחשבה,
ממשיך אתה לנוע לאורך נתיבך.
|
At end of day within the realm of sleep
In a courtyard filled with light
Everyone seeking a silent greeting
You touched me with a heavy hand
When there was no effulgence
Then You alone were there
Good or bad, no one else
No one sentient but Thee
Oh Lord, one and the same Who was
You are and will stay in all things dark-faced
When dark's heart was pierced
And the spew of gloom undone
Only You were there to see
So only You could we salute
Transcending what we speak or think
You go on traversing Your very own way
|
Diner sheśe ghumer deshe
Áloy bhará áuṋgináte
Sabár ceye niirav ohe
Parash dile niviŕ háte
Álo jakhan chilo náko
Takhan keval tumi chile
Bhála manda keu chilo ná
Eklá tumi jege chile
Sei atiiter prabhu ogo
Thákbe ácho sab kálete
Tamasári vakśa bhedi
Udgiirita hato tamah
Dekhte shudhu tumii chile
Táito tomáy namo namah
(Tumi) Vákya maner pathátiita
Cale tháko nijer pathe
|
