נגמר לי הזמן;
זמני תם.
מדוע באת בסופו של יום?
הו אל רחום, זהו העיתוי הלא נכון.
פריחת הבאקול של תודעתי מטה צנחה;
פרחי היסמין שלי נפלו לאדמה.
בפמוט נפשי הנר כבה.
מדוע באת בדיחוי?
הו אל נשגב מכל בינה, באת בשעה לא מתאימה.
שותפיי לדרך נעלמו אי שם;
אהובי, לאן נישאו כולם?
כל ניצני תקוותי כמשו.
אם כן, מדוע באת לצידי לשבת עם עונג של חיוך?
הו אדון כל לב, זו אינה העת.
|
I am out of time
No more time is mine
At close of day, why did You arrive
Oh, gracious Lord, this was ill-timed
The bakul blooms of my mind have fallen down
My jasmine flowers have dropped to the ground
On the lampstand, my mental candle has gone out
Having delayed, why did You arrive
Oh, Consciousness sublime, this was ill-timed
Lost to the great beyond are my companions
Love, to what place has it drifted off
My buds of hope, they have all shriveled up
Why then, with tender smile, did You come sit by my side
Hey, Ruler of the heart, this was ill-timed
|
Mor náhi je samay
Mor náhi je samay
Tumi abeláy kena ele
Ogo dayámay ei asamay
Mor maner bakulerá jhariyá geche
Shepháliir phul niice paŕiyá áche
Diipádháre manodiip niviyá geche
Tumi derii kare kena ele
Ogo cinmaya ei asamay
Mor sauṋgiirá sudúre háráyeche
Bhálabásá kothá bhásiyá geche
Mor áshár mukul sab shukáyeche
Tabu mrdu hese kena ese páshe basile
Tumi ogo manomay ei asamay
|
