שורות של אלגום בערפל מסתיר,
ואת אור השחר מקדיר,
עם אידאה של חידוש הגעת,
צורה מרהיבה לבשת.
דרכים מוכרות בעלטה מסווה,
את כל אשר מתוק בלאט שומר,
מעברי החורף החלו,
נושאים עמם מדווה.
בגדה הרחוקה של האפלה
קרני החמה עצרו לפתע.
ואז ממש לרגע קט
אלוהי האור פוקח עיניו,
ועושה כי ערפל שחור את האינסוף פוגש.
חורף בא אחי, ועל כן האור זורח,
הכל רווח, הכל הולך ומשתבח.
|
Shrouding lines of sandalwood with mist
And darkening the light of dawn
You have come with concept of newness
Assuming an awesome form
Having cloaked in gloom familiar routes
All sweetness keeping hidden
Winter transitions have begun
Carrying affliction
On the far bank of darkness
Stay sunrays 'bruptly halted
Then for but a brief moment
The Lord of Light opens His eyes
And makes black fog meet infinite
Winter comes, my cousin, and so the light does rise
Causing all things to become more and more fine
|
Candanaviithi kuyásáy d́háki
Bhorer áloke kálo kare
Ásiyácho tumi navatara bháve
Aparúp ek rúp dhare
Cená jáná path áṋdhárete d́heke
Sakal mádhurii lukáiyá rekhe
Ásiyáche shiit jugántarer
Vedaná vahan kare
Tamasár parapáre
Ravir rashmi thamakiyá tháke
Shudhu kśańeker tare
Álor devatá áṋkhi mele cáy
Kálo kuheliká asiime miláy
Shiit áse tái alo bháse bhái
Áro áro bhálo kare
|
