בראשית חיי, לא הופעת;
על כך אני לא מתייסר.
אותך כלל לא ביקשתי...עם זו תחושת חרטה,
ליבי המוטרד כל הזמן מקונן.
כה קרוב היית, אך אני לא קראתי;
ימיי ולילותיי חלפו לשווא.
בשלב זה המאוחר, אותה ההיסטוריה–
ככל שיותר אני נזכר, כך גובר הכאב.
כל הבאים, נותרים לטווח זמן קצוב
על פני זו האדמה, לעסוק במלאכת.
אך הזמן עובר בעצלתיים, ההזדמנות מתבזבזת;
ולהאשים את האל, אין בכך תועלת.
|
In my early life, You did not appear
.I feel no anguish over that
,I did not seek... with this remorse
.My distressed mind weeps constantly
You were so close, and yet I did not call
.My days and nights have passed in vain
–At this late stage, that same history
.The more I recollect, the more I feel the pain
All who have come stay for a fixed duration
.To perform some work upon this earth
But time passes idly, the chance gets wasted
.And blaming God is ineffectual
|
Prathama jiivane tumi áso niko
Tár lági mane kona klesh nái
(Tomáre khúṋji ni) sei anutápe
Dagdha e hiyá káṋde sadái
(Eta káche chile) tabuo d́ákini
Vrthái ket́eche divasa jáminii
(Ei aveláy) sei kathái
Jata mane jáge tata vyathá pái
Sabái ese tháke báṋdhá mápá kále
Káj kare jete ei dharátale
(Viphale samay) kare apacaya
Vidhátáke doś diye lábh nái
|
