אלי, בוא אל ביתי,
אנא, בוא אל ביתי.
הדלקתי את הנר וממתין אני
באישון לילה, בדרך אפלה,
מדוע תשאר לבדך...
הרי את האור הצתי.
כל העת מביט השמימה,
והוגה בדבריך.
בשירי כוכבים הפרושים על פני שחק,
את מסרך הנני שומע.
אתה שלי ואני שלך...
זו התמצית מכל שהבנתי.
פרשתי מושבך בגומחת הלב
עם קטורת, נרות ומנחת כסף.
פרחים שנקטפו מגן התודעה–
הכנתי ושמרתי לך.
|
Lord, come into my home
Please come into my home
Having lit the lamp, I bide my time
On a dark road in the deep of night
Why do You remain alone
I've switched on the light
Ever gazing skyward
Your words I consider
In starsongs spread across the heavens
Your message I have heard
You are mine, and I am Yours
It's the gist of what I've realized
To spread Your seat in a niche of mind
With resin and candles in silver antimony
A spray of flowers from the garden of psyche
Making, maintained have I
|
Prabhu tumi eso ghare
Eso ámár ghare
Ámi diip jvele base áchi
Gahan ráte áṋdhár pathe
Eklá kena tháko
Ámi álo je jvelechi
Urdhva páne ceye ceye
Bhávi tomár kathá
Tárár gáne ákásh cheye
Shuńi tava váratá
Tumi ámár ámi tomár
Sár kathá bujhechi (ámi)
Ásan pete maner końe
Dhúpe diipe shubhráiṋjane
Puśpa cayan citta vane
Kariyá rekhechi (ámi)
|
