בעברה השני של הנומה, שמש רעננה
הפיגה את אפלת ליל מולד הלבנה.
נים ולא נים היו המלמלמים;
אכן, נפקחו עיניהם בעת ההיא.
העולם, חדשנות חבק;
הכל נגלה לעין בגוון פנים חדש.
ביופי ואהבה מחודשים נשאה הבשורה:
האדמה הזו היא לכולנו זכות ונחלה.
תודעות רדומות התעוררו וקמו;
אנוכיות מופקרת רוסנה.
הגאוה המטורפת התפכחה;
המצפון העולמי לא נותר עוד מרוחק.
|
On the other bank of slumber, a fresh sun
Dispelled the gloom of dark-moon's night
Half-woke were those, the inarticulate
Their eyes did open at that time
The world embraced innovation
In a fresh complexion all came into sight
With new beauty and love arose the dictum
This earth is our common birthright
Sleeping minds waking were galvanized
Wanton selfishness got constrained
The crazed pride was recognized
Global conscience, no more far aside
|
Tandrár páre taruńa tapana
Ghucálo tamasá amánishár
Ádh jágá chilo asphut́a járá
Tárá cokh melilo je ebár
Nútan kariyá dhará dhará dilo
Nútan varńe sabáre dekhilo
Nava rase rúpe kahiyá ut́hilo
E dharár adhikár sabár
Prasupta man jágiyá ut́hilo
Pramatta svártha shamita halo
Pralápamatta dambha bujhilo
Vishvavivek dúre ná ár
|
