מי אתה כי בשולי הדרך לבדך עומד,
בעיניים כה דומעות, בעיניים כה דומעות?
מי אתה אשר אל שחק לבדך מביט,
זרועותייך מעלה מורמות, מעלה מורמות?
את אשר חפצת, אינך מקבל;
את אשר קיבלת, בו אינך חפץ.
תשוקותייך הנלהבות לא הגיעו אל מימושן;
האהבה שאת ליבך מילאה, יבשה היא, יבשה.
את כל מי שראית, אהבת;
מצידם, לבוז זכית.
את הכל איבדת, ומה השגת?
רק שיר נותר באמתחתך, שיר הממלא גרונך.
|
Who are you all alone, standing by the wayside
Your eyes so tearful, eyes so tearful
Who are you all alone, gazing toward the sky
Your arms raised upward, arms raised upward
What you've wanted, you don't get
What you've gotten, you don't want
Your fervent, gut-yearnings are unsatisfied
The love that filled your heart, it has gone dry
To everyone you have viewed, you have given love
From their side, you have received scorn
You have lost everything, and what have you accomplished
Your store is but a song, the song with which your throat is filled
|
Ke go tumi pathapáshe dáṋŕiye eká
Áṋkhi ashrubhará áṋkhi ashrubhará
Ke go tumi nabhoniile tákiye eká
Báhu úrdhve kará báhu urdhve kará
Jáhá cáhiyácho tumi táhá páoni
Jáhá páiyácho tumi táhá cáoni
Met́eni jat́har práń manera kśudhá
Shukháyeche bhálabásá hrdayabhará
Jáder ceyecho tumi bhálobesecho
Táder nikat́ hate ghrńá peyecho
Sab kichu háráyecho kibá peyecho
Shudhu saiṋcay áche gán kant́habhará
|
