אלו הכמהים לך, אשר בך מביטים,
מדוע בם לא תבחין?
בבוקר בהיר ובלילה אפל,
מדוע דומם תיוותר?
בשחקים ובים, באור ובמחשכים,
מתקדמת שיירת פרחים;
אך לוטוסים רבים, עלי כותרתם מאה, לאדמה נופלים.
למען הכל, מבלי לשאת פנים,
מדוע אותך לחבוק לא תתן, מדוע תהא חמקני?
בצעדים שקטים, בגוונים מרובים,
ניצני התקווה אליך עיניים נושאים;
התבדו רבים המאוויים.
בגן עדן דומם, שומר על שתיקה,
על איזהו כלי מיתר פורט הנך?
|
Those who long for You, who look to You
Them why don't You see
At darkest night and in bright morning
Why do You keep mute
On sky and sea, in light, in gloom
A band of flowers, they have moved
But many hundred-petaled loti[nb 2] droop
For the good of all, to be impartial
Why not let Yourself be held
With many hues, approaching silently
Hope's bloom gazes toward Thee
Neglected is much yearning
In a soundless heaven keeping mum
What is that lute You strum
|
Je tomáre cáy tomá páne cáy
(Tumi kena) Táre náhi cáo
Áṋdhára nishiithe álo jhará práte
Múk haye kena rao
Ákásha pátháre áloke áṋdháre
Caleche phuler dal
Kata jhare jáy shatadal
Sabára lágiyá sabáre cáhiyá
Kena dhará náhi dáo
Niirava carańe varańe varańe
Tákáy áshá mukul
Kata cáoyá haye jáy bhul
Nirvák theke niirava dyuloke
Kon se viińá bájáo
|
