ראיתיך בבוקר סתוי,
עת נשרו פרחי היסמין.
גן העדן הפיץ ניחוח משכר,
ולבבות נמלאו אושר עילאי.
בצעד אצילי וקצב הופעת;
בלחן ומפעם הרעדת את הכול.
אל לב חרד אהבה יצקת;
עולם נואש מצאך קרוב.
את חיוכך השובה פיזרת באויר;
ועקבותיו נשאו משב רוח נעים.
החיוך ריחף ממקום למקום;
ולמגעו נעור לחיים כל אטום.
האדמה התרוממה בצחוקים; היא קמה בריקודים;
נשרו פרחי היסמין.
|
When I saw You on a morn in autumn
The jasmine flowers had fallen
Eden's garden was wildly fragrant
And minds were filled with bliss
In a stately gait, You appeared rhythmically
And You stirred everybody with tune, tempo, and beat
You poured love onto anxious minds
A desperate world found You close by
Your charming smile You sprinkled on the air
The sweetly pleasant wind was its remains
From place to place floated that smile
And, with its touch, each atom came to life
Earth rose up laughing; Earth rose up dancing
The jasmine flowers had fallen
|
Tomáre dekhechi jabe shárada práte
Takhan shephálii phul jhare paŕeche
Nandanavan chilo gandhamadir
Ánanda bhará chilo manamájhe
Dhiire dhiire ele tumi tále tále
Sure laye chande sabáre mátále
Vyákul hiyáy bhálabása d́hálile
Unmaná dhará pelo tomáre káche
Tava mohan hásit́i d́hele dile ákáshe
Vátás madhur halo táhári reshe
Se hási gelo bhási deshe deshe
Paramáńu práń pelo tári parashe
Dhará ut́hilo hese dhará ut́hilo nece
Takhan shephálii phul jhare paŕeche
|
