את עיניי פקחת,
לאט לאט, לאט לאט.
רבה אהבתי אליך, אותך אף פעם לא אשכח;
מדוע אותי בדמעות תסחף?
יושב אני ומחכה, דלתי פתוחה,
בפרחים, נרות וקטורת, ערוך הוא מושבך.
בוא נא אל ביתי, שכון במקומך;
השאר במשכני, כי רחום וחנון הנך...
לרגע קט, רק לרגע קט.
לעד אזכור אותך;
אהיה שקוע בשיריך ובשמך.
רק עליך חושב ורק לך מקשיב,
למענך לחיות אמשיך...
לעולמי עד אלי, לתמיד.
|
My eyes You've been opening
Slowly, slowly, slowly, slowly
My love is so much I never forget Thee
So why do You cast me adrift in tears
I've kept waiting with my door opened
Your seat arrayed with flora, incense, and lights
Come into my home, take Your place in my home
Please be so kind as to stay in my home
For a little while, Lord, for just a little while
Always I'll remember Thee
Engrossed in Your name and song I will remain
Hearing and thinking of You exclusively
I'll go on living for Your sake
Forever, my Lord, irreversibly
|
Nayana meliyo
Dhiire dhiire dhiire dhiire
Bhálobási eta kabhu bhuliná to
Tabu bhásáo kena áṋkhiniire
Basiyá rayechi dvár khule diye
Dhúpe diipe phule ásana sájáye
Eso mor ghare baso mor ghare
Tháko mor ghare krpá kare
Kśańa tare ogo kśańa tare
Cira kál ámi tomáre smariba
Tava náme gáne mátiyá thákiba
Tomári manane tomári shravańe
Báṋciyá rahiba tomá tare
Ciratare ogo ciratare
|
