אל תלך, אל תלך, ממני אל תלך;
כשמישהו אותך כל כך אוהב,
הלא תשיב לו אהבה?
פרחים בחצר פורחים, כשבהם נוגע זיק של אור;
בליל ירח, צבועות בצבעיך, התודעות רוננות.
פעם היית נסתר, היום הנך מוכר וקרוב;
זוהי עובדה קימת, האם אינך רואה זאת?
לכולם קרוב ויקר לכל;
אנא הרעף מתיקות על כל הלבבות.
בצער, באשר וברגעי השפלה, לכולם ידיד ורע;
זוהי עובדה...אל תשכח זאת, אל תשכח.
|
Don't go, don't go, don't take Yourself away
When someone has much love for You
Do You not love that person too
Flowers bloom on the terrace, given a glimpse of light
Daubed with Your hue, minds rejoice on a moonlit night
Once incognito, now You are known and familiar
This is established fact, don't You see that
You are the one Who is both near and dear to all
Please furnish the sweetness in everybody's heart
In weal and woe and censure, You're the common friend
This is a fact... please, please, do not forget
|
Jeo ná jeo ná dúre jeo ná
Jebá tomáy eta bhálabáse go
Tumi ki táke bhálobáso ná
Phul phot́e alinde áloy dey uṋki
Man lot́e jyotsná ráte tomár rauṋ mákhi
Tumi acená ajáná hayeo cená jáná
Ekathá jeneo ki jáno ná jáno ná
Sabár nikat́ tumi sabár je priya
Hiyár madhu tumi sabáre dio
Duhkhe sukhe láiṋchanáy sabár sáthii go
Ekathá bhulo ná bhulo ná bhulo ná
|
