חבצלת מים יקרה, הלא תאמרי,
ערה את נותרת – למען מי?
מדוע תדומי בעולם הומה ורועש;
את מי תבקשי בעומק תודעתך?
רבים לילות הסתיו הזהובים,
הבקרים וגם הערבים,
בהם הגיעו מחזרים נלהבים.
לאיש אינך מתירה חיבוק,
ואף אינך בוחרת בן זוג.
בנבכי תודעתך רק שם אחד עולה;
נראה כי רק למענו שמרת את צוף ליבך.
מול סערות וסופות אינך נכנעת;
בעלטה גמורה את הדרך לא איבדת.
יומם וליל את חושבת רק עליו.
|
Dear lotus bud, won't you say
For Whom do you stay awake
Why keep mute on a talkative globe
Whom do you pursue in a mental cubbyhole
On many golden autumn nights
Many dawns, many twilights
Admiring suitors have arrived
To none do you allow embrace
Nor even do you choose a mate
Within your mind but one name's afloat
It seems heart's honey you've saved for Him alone
In rain and storm, you're never overcome
In darkest gloom, you don't get lost
Night and day, of just Him you've thought
|
Kamal kali kao ná kathá
Káhár tare jege ácho
Niirav kena mukhar dharáy
Maner końe káre khuṋjicho
Kata sharat sonálii rát
Kata sandhya kata prabhát
Bhálabásár atithirá eseche
Káreo tumi dáoni dhará
Haoni tumi svayambará
Maner májhe ekt́i námi bheseche
Bujhi maner madhu tári tare rekhecho
Jhaŕ jhaiṋjháy haoni hárá
Áṋdhárete dishehárá
Dine ráte tári kathái bhevecho
|
