לאן מוביל השביל הזה...
זאת, מי ידע, הו מי ידע.
מי ידע זאת, מי ידע,
מי ידע זאת, מי ידע?
המרכבה הזו, החוצה היא את התודעה...
את זאת, הרכב לבדו ידע.
רוח פרחים טלטול יצרה
בפינה מרוחקת של התודעה.
היא צדה אחר חיי הבטלים,
הנודדים לשווא מחורשה לחורשה.
משתוקק אל האחד אשר אינני מוצא,
בלבבי אליו שוב ושוב קורא.
התודעה בבית מנוח לא תמצא;
חולפים ימיי בספרי דקה דקה.
|
...This road, does it lead somewhere
.That, who knows, oh who knows
,Who knows that, who knows
?Who knows, oh who knows
...This car, does it traverse the psyche
.That, the driver knows
A floral breeze has given jolt
.In some remote nook of the mind
,It hunts for my own misspent life
.Squandered roving grove to grove
,I crave the One I do not find
.Who's constantly in heart invoked
The mind cannot abide at home
.My days go by just counting time
|
E path geche (konkháne)
Tá ke jáne go ke jáne
Ke jáne tá ke jáne
Ke jáne go ke jáne
E rath geche (kon mane)
Tá sárathi jáne
Phuler háoyá dey je dolá
Maner se kon gahan końe
Khoṋje práń ápan bholá
Chut́e beŕáy vane vane
Cái jáháre pái ná táre
Hrday sadái táre smare
Gharete man t́eke ná
Kál ket́e jáy pal guńe
|
