בזה ליל גשם, באותו נתיב חשוך,
הגעת אהובי, הגעת.
בצליל אחר צליל, על מיתרי הנבל המתוק,
לאיזה מקום רחוק, בקסמך אותי משכת?
בליל זה אפל, ירא ומפוחד,
אור הברק הוא שניתב לי את הדרך.
ללא שינה בזה הגשם, כשהתרסקה בי כל תקוה,
ליבי המאוכזב ביטוי מצא.
ברעם עז ובקול הדהוד עמוק,
בבלתי מגולם, נטעת הכרה.
שותף לכל מצוקה, בלילי הקודר
חרישית את כאביי מנחם.
מדוע תוותר רחוק, על אף שהנך קרוב?
בבינה שלי נתת, את נשגבותך איני יכול לתפוס–
זו התבונה שבי נטעת.
|
On that gloomy path that rainy night
You arrived, my Darling, You arrived
With air after air on sweet lyre strings
To what distant place did You entice me
In that pitch darkness, fearful and afraid
It was lightning rays that showed me the way
Sleepless in that rain, with all hopes crushed
My despairing heart obtained expression
With a thunderclap and a voice boisterous
To the unconscious, You gave consciousness
Companion of all trouble on my dark night
Condoler upon every silent sacrifice
Why do You stay so close from far away
You I cannot fathom with bestowed ability
The intellect that You had given me
|
(Sei) Bádal ráte sei áṋdhár pathe
Esechile priya esechile (tumi)
Madhur viińár táre sure sure
Kon sudúre ámáy t́enechile
(Sei) Nishchidra tamasáy bhay taráse
Vidyuter álo je dishá dilo
(Sei) Vinidra varaśáy bhagna áshe
Here jáoyá hiyá bháśá pelo
Vajranirghośe ár kambukant́he
Acetane cetaná je dile
Ámár áṋdhár ráte sab klesher sáthii
Ná balá balá sab vyathár vyathii
Tumi eta káche thekeo dúre kena
Tomáy bujhite pári ná buddhi diye
Je buddhi ámáy tumi diyechile
|
