הצלילים האבודים של חיי המוקדמים,
בליבי, השירים עודם שוכנים.
שופעים גוון וחן אך אפופים ענווה,
הכיצד אזמר הללו שירים בפרהסיה?
הו, חברי האמפתי–
הו חברי האמפתי, שא אותי מעבר לכלימה;
היום, תן וילבלבו פרחי תודעתי.
בזכות קסמך הנשגב, משחקך האלוהי,
הכול פורח במתיקות ויופי.
מכוסי עלים היו ניצני תודעתי;
במרווחים בין העלים, היו הם מציצים.
היום ממשיך אני, מבושת מתעלם ומיראה,
מעולם צורני אל הנטול-צורה, בעזרת הסדהנה.
|
,The lost tunes of my early life
.In my heart, the songs still reside
,Full of color and style but ringed by modesty
?How will I sing those songs publicly
–Oh my Empathic Friend
Oh my Empathic Friend, carry me beyond shame
,Today, let the flowers of my mind blossom
,By Your divine sport, by Your divine magic
.Everything blooms with sweet beauty
Covered with leaves were the buds of my mind
.They were peeking through gaps between leaves
Today, ignoring shyness and fear, I proceed
.From the world of forms to the formless through sadhana
|
Prathama jiivaner háráno surer
Gánguli ájo rayeche hiyáy
Rauṋe rúpe bhará lája sharame gherá
Kemane e gán gáiba sabháy
Daradii baṋdhu ogo
Daradii baṋdhu ogo láj saráye náo
Manera kusumere áj phut́ite dáo
Tomári liiláy tomári máyáy
Sabái phut́eche go madhura shobháy
Manera kuṋŕiguli pátáy d́háká chilo
Pátár pháṋke pháṋke uṋki je ditechilo
(Áj) Láj o bhaya bhúle egiye jái cale
Rúpera dhárá theke arúpa sádhanáy
|
