מהם אלו תעלוליך, מהו משחקך!
בכל חלקיק תשכון, אף כי אדיר אתה;
בדמות ותאר משיט רפסודתך, אך נותר נטול צורה.
בעומק שרעפים או ברוח מענגת,
באבקני פרחים או בשמי התכלת...
בעיון מעמיק, לא אמצא מקום בו אינך;
מביך אתה ומטעה כל אחד השקוע בכזו מחשבה.
לאהבתך אין גבול ואין קץ;
זעיר כגדול בהודך תרומם.
שכח מהבדלים, אותי אל חיקך אמץ,
ובידך, יד לוטוס עדינה, חסדים הרעף.
|
Oh what is this, Your divine sport, Your game
Despite Your being great, inside each atom You reside
Even as a raft of form You sail, formless You remain
In refreshing winds or in the depths of mind
In flower pollen or in deep-blue sky
On reflection, I find nowhere that You're absent
You confound anyone engaging in such speculation
Your love is limitless and perpetual
Both big and small You exalt
So don't discriminate; onto Your lap please take
Your gentle lotus-hand dispensing grace
|
E kii tomári liilá tomári khelá
Virát́ hayeo ańumájhe tháko
Rúpátiita rúpe bhásáo bhela
Manera gahane snigdha vátáse
Phulera reńute suniila ákáshe
Kotháy tumi nái bheve ná dishá pái
Je bháve táre karo utalá
Bhálabásár náhi siimá-parisiimá
Kśudra-brhate dáo go mahimá
Náo kole tuli bhedábheda bhuli
Tava komala karakamal krpá d́hálá
|
