אויר ושמיים ספוגים היו
ביגון של גן עדן הלום.
ניצבת, חליל בידך,
וסביבך, ניחוח פרחים קסום.
בחלל רווי טללים,
על שפתיך הורודות ניכרה חימה.
בשורת אהבתך ברבים נודעה,
בשבעת העולמות נוצרה טלטלה.
פרלוד אופורי לשירך הגועש,
ביטוי פיוטי על פני רוח עולז.
נמשחו עפעפיך בזיו הירח.
צליל אלוהי הדהד בכול;
השתרע לרגליך, רגלי הלוטוס.
אי אז הופיעו חסרי הקול,
ולמען תוודע מהותם;
במעטה נוקשות נחבאה רכותך.
|
The sky and air were steeped
In dumbfounded heaven's grief
Flute in hand, You were standing
With floral scent, the sweet attending
In the dew-drenched atmosphere
Your pink lips were angry
Your message of love was revealed
Creating stir in the seven spheres
Euphoric prelude to Your song surging
Plangency came on a genial breeze
With moonlight were Your eyelids smeared
A sound poured forth that was heavenly
It sprawled beneath Your lotus feet
Those with no voice, then they appeared
That their significance be made clear
Your tenderness was veiled with severity
|
Ákásh vátás bhare giyechilo
Múk alakár vedanáte
Tumi dáṋŕaiyáchile veńu háte
Phuler suváse madhurimá páshe
Shishirsikta pariveshe
Chile ráge raiṋjita adharete
Mamatár váńii elo báhiriyá
Saptalokete gelo spandiyá
Álápe áveshe gáne uthaliyá
Mukharatá elo madhu váte
Chile sudhámákhá dui áṋkhipáte
Alakár dhvani calilo chut́iyá
Tomár carańe paŕilo lut́iyá
Bháśá hárá sabe ásilo jút́iyá
Vyakta haite dyotanáte
Chile kat́horete d́háká komalete
|
